אהבתי את, אהמ, הרוח הספורטיבית

אחד הדברים הכי נוראיים שיכולים לקרות לאישה בשנותיה הבוגרות (בעצם, גם בשנותיה המוקדמות, על מי אני עובדת?) הוא להגיע לאירוע עם שמלה אותה היא חושבת למהממת, אחת ויחידה, ואז לראות מישהי אחרת נכנסת למקום עם אותה השמלה בדיוק. באותו רגע, לא משנה עם כמה בטחון עצמי הגעת, את תאבדי את עצמך לדעת ותהיי עסוקה כל הערב בהשוואות אובססיביות. לכן כשזה קורה, יש כמה אפשרויות פעולה:
1. ללכת
2. לנסות להתחמק מהמעתיקנית העלובה בכל מחיר, ולא להיתפס ברדיוסה מתה.
3. לקחת את זה בקלות ?

אני יודעת שזה נשמע מוזר. אבל זה מה שקרה אתמול בערב. שאקירה ופינק, שתיהן הגיעו לטקס ה-VMA עם אותה שמלת עור של בלאמין. אני לא יודעת אם הבנות באו בדין ודברים אחת עם השנייה ("אה, חמווודדה", - "אה, חמוווצצצה"). אבל בסופו של דבר הן החליטו שאם כבר ממילא אי אפשר לחזור הבייתה, ואם כבר ממילא אי אפשר להתחמק מההשוואות שיהיו בכל מקום, למה לא ללכת עם זה עד הסוף ופשוט להצטלם ביחד?!
אני לא יודעת למה, אבל התמונה הזאת ממש שימחה אותי. היא באמת עשתה לי מצב רוח טוב! אולי כי היא מוכיחה שבניגוד למה שאומרים וחושבים, נשים לא תמיד חייבות להיות ביצ'יות האחת כלפי השנייה. ולפעמים קורים דברים מוזרים כאלו, כמו הומור עצמי ופרגון.