האמת היא שלא ממש ידעתי לאן אני באה ולהפתעתי ממש נהניתי בזמן שהייתי שם. אבל הצרות, הו הצרות, הן התחילו למחרת. לא רק שקמתי עם כאב ראש, אחרי שבכלל לא הצלחתי לישון, היה לי גם כאב אוזניים, כאב גרון, כאב רגליים וכאב נעליים. שנהרסו.
בקיצור, הבנתי שאני אולי בנויה למסיבות אייטיז, מסיבות השקה או מסיבות רווקות, אבל קלאברית אמיתית מעולם לא הייתי ולעולם לא אהיה. הייתי צריכה את כל סוף השבוע הזה בשביל להתאושש, ומה יותר טוב משבת של גוסיפ גירל? אני חייבת להגיד שאני אוהבת את זה שעושים את ג'ני ביצ'ית. זה משהו שתמיד היה שם מתחת לפני השטח, אבל אף פעם לא הלכו עם זה עד הסוף. תמיד בסופו של דבר היא חוזרת למוטב ומבינה שאין דבר חשוב כמו משפחה.... איזה פיהוק. אני מקווה שהיא עוד תפתיע.
בינתיים, רציתי לכתוב כבר מזמן על האתר הזה שיש בו פירוט מדוייק מי לבשה מה, כמה זה עולה, ואיפה אפשר להשיג פריטים דומים, במקרה שאתם לא חיים באפר איסט סייד. תהנו, ותודה לשהר שהפנתה את תשומת ליבי לעניין.
3 תגובות:
בא לי מסיבה בסגנון שנות ה-20
בא לי את השמלה ההורסת בקורל של סרינה והשמלה של בלייר שחותמת את הפוסט...
:( הלוואי שהיה לי לאן להתלבש ככה.
קלאברית, בואי לעיר הקודש, ניקח אותך למסיבת אייטיז סופר מגניבה!!
הוסף רשומת תגובה