נו, אבל גם בימים בהם השגרה חונקת וכל מה שבא לי לעשות זה לחוש את עצמי קים K, לארוז את השומנים ולהתחפף מפה, יש עוד כמה דברים שבכל זאת מזעזעים את עולמי. בתור התחלה- Glee. זאת רק אני שהעונה החדשה פשוט ממכרת ומעולה ברמות אחרות? באחד הפרקים האחרונים היה לי וויכוח עם המיזנתרופ (הוא לא צופה, חס וחלילה, הוא רק עובר כשהטלוויזיה דלוקה) האם את המאמנת ביסט מגלם גבר או אישה. הוא חשב שזה גבר (יעני, מקרה גברת זעפני) ואני אמרתי שאין מצב. מי צדק? ברור שאני (אני אומרת לכם, הלוואי והייתי יכולה להתפרנס מהתערבויות עם אנשים). אז בדוק, זאת אישה. קוראים לה דוט ג'ונס והיא אפילה נאה עם שיער ארוך, לא?
כמובן שהיא עדיין לא מאפילה על דמות המשנה החביבה עליי בכל הזמנים - דורוטה
חוץ מזה, התחלתי ללכת בימי שישי בבוקר למשהו שנקרא צ'י-קונג. אני ממליצה לכם להכנס ללינק לויקיפדיה לראות במה מדובר, אבל בגדול זה שיעור של שעה וחצי שבו אמורים לעבוד על הנשימה ולעשות כל מיני תנועות ומתיחות שאמורות להזרים אנרגיה לגוף, לגרום להרגשה טובה יותר ועל הדרך גם להגביר את המטבוליזם או משהו. מה שנחמד הוא שהתנועות מאוד רגועות, יש הרבה התמקדות במחשבה ותמיד מסיימים את השיעור במדיטציה.
עכשיו, אני חייבת להגיד שבאתי עם גישה מאוד חיובית ופתוחה לשיעור הזה. אפילו שזה ביום שישי, אפילו שזה בשמונה בבוקר, אפילו שזה בכרם התימנים (דווקא מקום נחמד) ואפילו שביקשו לא לאכול או לשתות קפה לפני (אבל את זה אני עושה בכל זאת. שיישאר בינינו). בסך הכל אני כן מרגישה טוב יותר אחרי השיעורים האלה, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי במצב שבו המדריכה מבקשת "להוריד שני ערוצים של אנרגיה ממרכז היקום" ואני לא מרגישה שום דבר כזה, שלא לומר מצליחה בכלל לדמיין משהו כזה, ואז זה ממש מתסכל. חוץ מזה, שעכשיו היא רוצה להעביר את השיעור ליום שישי בשעה 12 בצהריים וזה ממש מבאס! מתי אני אמורה לשבת לשתות קפה? בקיצור, עוד לא החלטתי ממש אם להמשיך או לזנוח. בעיקר, וזאת האמת, פשוט כי לא נעים לי מהמדריכה. אוף, למה אני לא יכולה לעשות פשוט פילאטיס כמו כל תל אביבית מצויה?
לסיכום, עוד שתי כותרות מרעישות: עשיתי החלקה בשיער ושדרגתי לבלקברי! מואהאהאה. עכשיו כשהשיער שלי מקלות אני הכי נראית בעיני עצמי כמו וונאבי קים מצויה ;)
ונ.ב - הכי לא יכלתי להתעלם משער הרווקה הנואשת שלה ב'פיפל' - "חשבתי שאהיה נשואה עד עכשיו". הכי פרחה מכמירת לב... זה גרם לי לרחם עליה לשנייה, ואז נזכרתי כמה כסף יש לה וזה עבר.
כמובן שהיא עדיין לא מאפילה על דמות המשנה החביבה עליי בכל הזמנים - דורוטה
חוץ מזה, התחלתי ללכת בימי שישי בבוקר למשהו שנקרא צ'י-קונג. אני ממליצה לכם להכנס ללינק לויקיפדיה לראות במה מדובר, אבל בגדול זה שיעור של שעה וחצי שבו אמורים לעבוד על הנשימה ולעשות כל מיני תנועות ומתיחות שאמורות להזרים אנרגיה לגוף, לגרום להרגשה טובה יותר ועל הדרך גם להגביר את המטבוליזם או משהו. מה שנחמד הוא שהתנועות מאוד רגועות, יש הרבה התמקדות במחשבה ותמיד מסיימים את השיעור במדיטציה.
עכשיו, אני חייבת להגיד שבאתי עם גישה מאוד חיובית ופתוחה לשיעור הזה. אפילו שזה ביום שישי, אפילו שזה בשמונה בבוקר, אפילו שזה בכרם התימנים (דווקא מקום נחמד) ואפילו שביקשו לא לאכול או לשתות קפה לפני (אבל את זה אני עושה בכל זאת. שיישאר בינינו). בסך הכל אני כן מרגישה טוב יותר אחרי השיעורים האלה, אבל לפעמים אני מוצאת את עצמי במצב שבו המדריכה מבקשת "להוריד שני ערוצים של אנרגיה ממרכז היקום" ואני לא מרגישה שום דבר כזה, שלא לומר מצליחה בכלל לדמיין משהו כזה, ואז זה ממש מתסכל. חוץ מזה, שעכשיו היא רוצה להעביר את השיעור ליום שישי בשעה 12 בצהריים וזה ממש מבאס! מתי אני אמורה לשבת לשתות קפה? בקיצור, עוד לא החלטתי ממש אם להמשיך או לזנוח. בעיקר, וזאת האמת, פשוט כי לא נעים לי מהמדריכה. אוף, למה אני לא יכולה לעשות פשוט פילאטיס כמו כל תל אביבית מצויה?
לסיכום, עוד שתי כותרות מרעישות: עשיתי החלקה בשיער ושדרגתי לבלקברי! מואהאהאה. עכשיו כשהשיער שלי מקלות אני הכי נראית בעיני עצמי כמו וונאבי קים מצויה ;)
ונ.ב - הכי לא יכלתי להתעלם משער הרווקה הנואשת שלה ב'פיפל' - "חשבתי שאהיה נשואה עד עכשיו". הכי פרחה מכמירת לב... זה גרם לי לרחם עליה לשנייה, ואז נזכרתי כמה כסף יש לה וזה עבר.
