סיימתי לקרוא לא מזמן את הספר Classy (שכבר כתבתי עליו כאן), ויש לי כמה תובנות שאני חייבת לחלוק:
העצה שהכי הצחיקה אותי נוגעת לדרך (הקלאסית!) בה יש לאכול לחם עם חמאה: ראשית כל, יש להעביר את החמאה מהכלי שלה, לצלחת שלך. אחר כך, צריך לבצוע את הלחם לחתיכות קטנות ורק אז לאכול בביסים קטנים-קטנים חתיכות קטנות-קטנות, שמא לא תיתפסי כבהמה גסה (ואם זה לא יפתח הפרעות אכילה אצל כמה נערות אומללות אז אני לא יודעת מה כן).
חוץ מזה, יש בספר איורים נחמדים שמסבירים איך כן ואיך לא צריך להיראות, להתנהג ולדבר בסיטואציות מסויימות, ואלה לפי דעתי העמודים היותר מוצלחים של הספר.
(וכן, אם הבחורה הזאת נראית לכם מוכרת, אם לא טועים! זאת בירדי בל, ההיא מהאח הגדול...)
בכל שאר הספר דרק בלסברג כותב על החיים הנפלאים שלו, על המסיבה עם מרי קייט פה, על ההסתחבקות עם מדונה שם, ועוד כל מיני סיפורי "הייתי, עשיתי" שיגרמו לכם בעיקר לרצות לחנוק אותו מקנאה. חוץ מזה, הכל מושלם. קלאסי.
האיש הזחוח בתמונה: דרק בלסברג
11 תגובות:
אכן - ה"זחוח" ממצה את החוויה.
זה רק הראש המעוות שלי שלא מצליח להבין מה מוגדר בפוזה השמאלית של הבחורה כקלאסי?
חחחחחח בביסים קטנים-
חמאה זה מלא לחם- גוש חמאה ולהסתער
אם יש סחוג- שיחקנו אותה
בירדי בל נראית בתמונה השמאלית כמו נעמי כפית מהבורר.
הקטע עם שדה התעופה פשוט גאוני.
הייתה איתו איזה שערוריה שגילו שהוא ביקש ממארגנים של ארועים כסף כדי לסקר אותם בבלוג של הווג. קלאסי.
יווו באלי לקרוא אותו גם חחחח
יאאא איזה ספר מדליק!
אני מחכה שתצא הגרסא המתורגמת (לעברית) שלו, כי ממש לא כיף לי לקרוא באנגלית.
שרונה
בירדי כלכך טראש בשתי הפוזיציות
נשמע ספר טוב (:
תקראו אולי תאהבו :
http://lifeisfashion-stav.blogspot.com/
מה עם עידכון?
אכן טראשי ו.. קלאסי. אני רוצה גם.
הוסף רשומת תגובה