אז ככה: כבר המון זמן אני חמה על הקרם Hope in a jar של Philosophy, ועכשיו סוף סוף יש לי אותו.
סתם בשביל האקספוזיציה: מדובר בקרם שהגיע למעמד של קאלט. אנשים שמשתמשים בו ממש מעריצים אותו. הוא אמור להיות אורגני, זוכה פרסים, מומלץ על ידי רופאים, עמוס באנטי-אוקסידנטים, מעניק לעור זוהר, רכות, הזנה, הכל!
בקיצור, היום בבוקר פתחתי אותו בשיא ההתרגשות ולחרדתי גיליתי שהקרם, ובכן, אין שום דרך נעימה להגיד את זה - פשוט מסריח. הריח המוזר שלו הזכיר לי שילוב בין סבון מוצק משנות השבעים עם גבינה לבנה שנשכחה במקרר.
בהתחלה חשבתי שאולי משהו לא בסדר עם המוצר שהכרחתי את אהובי הממושמע להביא לי, או אפילו יותר גרוע - שהוא לא יודע לקנות!
אלא שאז התחלתי לחפור עוד על הקרם הזה, לקרוא עוד ביקורות, להיכנס לעוד פורומים רק בשביל להבין שלא. המוצר הזה באמת מצחין. למעשה, הוא אפילו מפורסם בעובדת היותו כזה!
אז זה המצב. אני תקועה עם קרם שאני מאוד רוצה לאהוב, אבל ריחו מזכיר לי קופת חולים מעופשת. מצד שני, אני ממש רוצה להמשיך להשתמש בו בשביל לגלות האם הוא מצדיק את השם הטוב שיצא לו. מצד שלישי, יש לי אקווה פיוז'ן חדש, רק מחכה שאגאל אותו מבתוליו. דילמה.
אגב, אם אתן רוצות לנסות אותו ולשפוט בעצמכם, התחילו לשווק את הקרם "hope in a jar "גם באתר החביב עליי, StrawberryNET.com
עדכון: אחרי שימוש של כמה ימים, הקרם מסתמן כממש טוב!
