עד פופ

רק רציתי לשתף אתכם שמחר (23.6) יוצא רשמית אלבום שני ל- au revoir simone, הרכב שאני מאוד מאוד אוהבת.

למרות השם המהמם בצרפתית, מדובר בשלישיית בנות מברוקלין. נתקלתי בהן בפעם הראשונה בהופעה בברצלונה לפני שנתיים (הן חיממו את אייר, והמיזנטרופ טען שכולן נראות לו אותו דבר וצחק שהן מזכירות לו את השכנה הקתולית מפריקס אנד גיקס). בכל מקרה, התלבטתי לקנות את הדיסק (bird of music) אחרי ההופעה ובסוף לא עשיתי את זה (כי האמת היא שקצת יצאתי מבואסת מההופעה של אייר שעלו אחר כך).


מזל שהצתה מאוחרת היא סימן ההיכר שלי, ובערך שבוע אחרי שחזרתי לארץ הזמנתי את הדיסק מאמאזון. מאז, אני יכולה להעיד בשיא הכנות - שזה אחד האלבומים שאני לא מפסיקה לטחון שוב ושוב ושוב.
הסגנון שלהן, כמו שאפשר לנחש הוא מן אלקטרוני-אוורירי-חולמני כזה, מסוג הפסקולים שישר גורמים לי לחוש כנערת אינדי שברירית ולא הבהמה המזיעה שאני.



בקיצור, אם אתן מחפשות מוזיקה שמתאימה להליכה מהורהרת על גדות הסיין, לציור או סתם לצילומים שרופים על רקע קרני שמש בשדה בעוד אתן לועסות פרחים ורודפות אחרי פרפרים- זאת הלהקה בשבילכן. עכשיו כאמור, יוצא לה אלבום שני, שלשמחתי אמור להיות קצת יותר מלנכולי מהראשון, וייקרא still light, stil night.



מבחינתי זאת לא שאלה אם להזמין את האלבום או לא, השאלה היא רק אם להזמין אותו בסי.די או בוויניל. מצד אחד, וויניל הרבה הרבה יותר מתבקש. מצד שני, הפטיפון שלי שבור. ואני אשמח אם יהיה לנו בבית פטיפון חדש, אבל אם רק אפשר - אז יום אחרי הפלזמה, תודה :).


בקיצור, הבנות האלו כל כך חמודות. לקראת האלבום החדש שלהם, עשו עליהן כתבה ב"ניילון" והן הזמינו את הכתבת למטבח של אחת הבנות להכין ביחד מרק בורשט - עם סלק והכל! והכי מצחיק זה שהם עוד צילמו את המרק ושמו תמונה שלו ליד הבנות. ואז נזכרתי שיש להן קטע כזה עם אוכל, וגם בקליפ שלהן ל"sad song" הן הכינו עוגיות, כשעל הכל מנצח שיק מזרח אירופאי משגע שאין דברים כאלה!