‏הצגת רשומות עם תוויות au revior simone. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות au revior simone. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 5 בפברואר 2011

יאללה בנות

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני מאוד אוהבת דברים עם קונספט. ברורים, נקיים, מסודרים, שמתמקדים במה שהם אמורים לעשות (וגם עושים אותו טוב) ולא מתפזרים לכל מיני שטויות מסביב. (בגלל זה אני גם אוהבת מקומות שמוכרים רק דבר אחד - כמו בית קפה של קאפקייקים, או בר יין, או את החנות המטופשת הזאת בשינקין שמוכרת רק בובות ומוצרים עם הכבשה של פנינה טורנה). אז בלי הקדמות נוספות, קבלו את הרכב הבנות "Girl Crisis", שהוא הרכב עם חתיכת קונספט. אני לא אומרת שהוא לא מתחכם, בגלל שהוא כן, אבל אי אפשר לבוא אליהן בטענות שהן לא חשבו על כל הפרטים.

אז ככה, מדובר בהרכב (אולי יותר נכון להגיד סופר גרופ?) שהוא 100% נשי. הוא מורכב מבנות שכבר שרות בהרכבי אינדי (אני הכרתי את הזמרת של chairlift ואת הבנות של au revoir simone) וכולן מברוקלין. הן שרות אך ורק קאברים, ואף פעם לא יותר משלוש דקות. בנוסף, אין להן מה למכור והפעילות שלהן מתקיימת אך ורק באינטרנט.
גם לקליפים יש חוקים משלהם - הם תמיד יהיו מצולמים במצלמת 8 מ"מ ותמיד מצולמים בסלון של אליזבת הרפר, אחת הבנות (ששרה בהרכב class actress). אבל רגע, יש עוד. קונספט!
אז ככה, הבנות מתחייבות לשחרר קליפים חדשים פעמיים בשנה (הן טוענות שזה יהיה פרוייקט ארוך טווח). בחורף הן מבצעות רק שירים של גברים, ובקיץ רק שירים של נשים. והכלל האחרון: לסשנים שלהם אסור להכניס מבקרים, עיתונאים או בנים. אני יודעת שזה נשמע OCD בטירוף אבל אני מתה על זה! אה, הן גם שרות לא רע.










יום שלישי, 23 ביוני 2009

עד פופ

רק רציתי לשתף אתכם שמחר (23.6) יוצא רשמית אלבום שני ל- au revoir simone, הרכב שאני מאוד מאוד אוהבת.
למרות השם המהמם בצרפתית, מדובר בשלישיית בנות מברוקלין. נתקלתי בהן בפעם הראשונה בהופעה בברצלונה לפני שנתיים (הן חיממו את אייר, והמיזנטרופ טען שכולן נראות לו אותו דבר וצחק שהן מזכירות לו את השכנה הקתולית מפריקס אנד גיקס). בכל מקרה, התלבטתי לקנות את הדיסק (bird of music) אחרי ההופעה ובסוף לא עשיתי את זה (כי האמת היא שקצת יצאתי מבואסת מההופעה של אייר שעלו אחר כך).


מזל שהצתה מאוחרת היא סימן ההיכר שלי, ובערך שבוע אחרי שחזרתי לארץ הזמנתי את הדיסק מאמאזון. מאז, אני יכולה להעיד בשיא הכנות - שזה אחד האלבומים שאני לא מפסיקה לטחון שוב ושוב ושוב.
הסגנון שלהן, כמו שאפשר לנחש הוא מן אלקטרוני-אוורירי-חולמני כזה, מסוג הפסקולים שישר גורמים לי לחוש כנערת אינדי שברירית ולא הבהמה המזיעה שאני.



בקיצור, אם אתן מחפשות מוזיקה שמתאימה להליכה מהורהרת על גדות הסיין, לציור או סתם לצילומים שרופים על רקע קרני שמש בשדה בעוד אתן לועסות פרחים ורודפות אחרי פרפרים- זאת הלהקה בשבילכן. עכשיו כאמור, יוצא לה אלבום שני, שלשמחתי אמור להיות קצת יותר מלנכולי מהראשון, וייקרא still light, stil night.



מבחינתי זאת לא שאלה אם להזמין את האלבום או לא, השאלה היא רק אם להזמין אותו בסי.די או בוויניל. מצד אחד, וויניל הרבה הרבה יותר מתבקש. מצד שני, הפטיפון שלי שבור. ואני אשמח אם יהיה לנו בבית פטיפון חדש, אבל אם רק אפשר - אז יום אחרי הפלזמה, תודה :).


בקיצור, הבנות האלו כל כך חמודות. לקראת האלבום החדש שלהם, עשו עליהן כתבה ב"ניילון" והן הזמינו את הכתבת למטבח של אחת הבנות להכין ביחד מרק בורשט - עם סלק והכל! והכי מצחיק זה שהם עוד צילמו את המרק ושמו תמונה שלו ליד הבנות. ואז נזכרתי שיש להן קטע כזה עם אוכל, וגם בקליפ שלהן ל"sad song" הן הכינו עוגיות, כשעל הכל מנצח שיק מזרח אירופאי משגע שאין דברים כאלה!