‏הצגת רשומות עם תוויות מגזינים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מגזינים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 24 בינואר 2011

רגע של הארה

בשבוע שעבר הייתי חולה. מאוד. ומילא אם הייתי חולה, כמו ג'ורג' קלוני, במחלה לוהטת כמו מלריה, אבל לא. דווקא תקפה אותי מחלה של זקנות מעשנות בנות שמונים. ברונכיט. שלא תדעו.
בכל מקרה, בגלל כל השיעולים (הממש לא אסתטיים, אני חייבת לציין) לא שתיתי קפה בכלל משהו כמו שבוע. אחרי שהחלמתי, שמתי לב שמשהו טוב עובר על הפרצוף שלי. ניסיתי להיזכר אם התחלתי להשתמש במסיכה חדשה או אם החלפתי קרם, אבל אחרי ששללתי את כל האפשרויות, הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שכנראה ההתנזרות מקפה עשתה לי את זה! אז מעכשיו אני משתדלת להפחית עם הקפה. זה קשה, כי בדיוק קנינו מכונה חדשה, אבל מכמות של 4 כוסות ביום בערך, ירדתי לאחת. א-ח-ת. מה אני אגיד לכם, אני ממליצה לכולם להתחיל להרגיע עם הקפה, או לפחות עם החלב. זה הטיפול פנים הכי זול ויעיל שאי פעם תעניקו לעצמכם.
זה הזכיר לי את ספר שקראתי , "Skinny Bitch" (הראשון בסדרת ספרים מאוד מצליחה בנושא תזונה ודיאטה שמטיפה לטבעונות. בעיברית תרגמו אותו, באיחור של עשור בערך, ל"שווה בטירוף"). המחברות של הספר ממליצות לוותר לגמרי על קפה וסוכר ולעבור לשתות רק תה ירוק אורגני. בואו נגיד שאני עוד לא שם (וגם לא נראה לי שאי פעם אהיה. אני אוהבת קפה!), אבל גם ההפחתה עושה את שלה.

זאת המכונה החדשה שלנו :



זה הספר שמטיף לא לשתות קפה בכלל:


דרך אגב, בזמן ששכבתי על ערש דווי ופיללתי למותי, ליקטתי גם כמה מגזינים שיעבירו לי את הזמן, ואני חייבת לציין שממש חיבבתי את מארי קלייר האמריקאי. רואים בבירור את טביעת היד של נינה גרסייה (היה שם טור עצות של טים גאן וגם כתבת פרופיל נרחבת על הזוכה בעונה האחרונה של פרוג'קט ראנווי), אבל בלי שום קשר הוא היה כיפי. מצאה חן בעייני במיוחד כתבה שהסבירה איך להתמודד עם מצבים מביכים מול הז'קלין ליכטנשטניות של העולם (סליחה, נותנות שירותים בתחום הטיפוח). חוץ מעצות ברורות מאליהן ("כשאת מבקשת שעווה ברזילאית, קחי בחשבון שתצטרכי להוריד את התחתונים"), היו שם גם כמה ממש מועילות! לדוגמה, אם אתם עושים טיפול פנים או טיפול אחר ולא רוצים לקנות אחר כך את המוצרים שדוחפים לכם, הדבר הכי טוב להגיד הוא "תודה, אבל אני רוצה לראות קודם איך העור שלי יגיב לטיפול". גאוני, לא?!

יום שלישי, 15 ביוני 2010

אגי NAAGי

אני מאוד אוהבת את אגנס דיין, נקודה. גם בגלל המראה המיוחד וגם כי היא מסוג האנשים שאין להם בעיה לנסות הכל מהכל. קצת לדגמן, קצת לשיר, קצת פה, קצת שם. אז עכשיו היא גם משיקה מגזין און ליין חדש בשם NAAG .
המגזין הוא שיתוף פעולה שלה ושל החברה/עיתונאית פיונה ביירן, שגם כותבת עבור הניו יורק מגזין. השם הוא בעצם חיבור שני השמות שלהן ("נה" של פיונה - האחראית על התוכן ו"אג" של אגנס - האחראית על העיצוב).
בעייני המגזין מאוד חמוד, הוא מחולק לארבע סקציות - יופי, אופנה, תרבות ומקומות לצאת אליהם בניו יורק. אמנם כרגע אין בו עוד הרבה תוכן, אבל מה שכבר יש - מוי כייף! בינתיים הן העלו ביקורת על האלבום החדש של רובין, התעמקות בלאקים הנכונים לקיץ, במדור האופנה יש כתבה עם הכותרת "למה קשתות הן הכתרים של המאה ה-21" ועוד כתבה על השילוב בין גרביים לסנדלים. תענוג




יום חמישי, 4 בפברואר 2010

הבטחות

אם יש שני דברים שחביבים במיוחד על עורכי מגזינים הלוא הם: 1. סיכומי... (קריירה/שנה/עשור/השלם את החסר) ו-2. סימון ה...(מסעדות/שחקנים/דוגמניות/חנויות/ השלם את החסר) הכי מבטיחים. מדובר בפילרים נהדרים שתמיד אפשר להרים במקרים של מצוקת חומרים, תמיד אפשר למרוח על פני כמה שיותר עמודים, ולפחות במקרה השני - אם ההבטחות גם באמת מתממשות, הרי שתמיד גם אפשר לקחת קרדיט על ההצלחה.
למגזין "ואניטי פייר" יש מסורת לסמן כל שנה את דור השחקנים החדש והמבטיח של הוליווד. המגזין ספג הרבה ביקורת על כך שהוא קובע כי הדור הבא של הוליווד ממשיך את ההגמוניה של נשים רזות ולבנות, והצילומים של אנני ליבוביץ' הואשמו בלא פחות מגזענות:



לפי דעתי, הפאדיחה האמיתית שהיא שקירסטין סטיוארט ואמנדה סייפריד ("ילדות רעות" ו"מאמא מיה") הופיעו גם על השער של שנה שעברה:

יום שלישי, 8 בספטמבר 2009

גדול

בואו נראה מי יהיה העיתון הראשון בארץ שיעתיק את זה...


מגזין אוקטובר של "wall paper" מציג: שער מתקלף! הגיליון המיוחד מארח שני עורכים-אורחים: קארל לאגרפלד ופיליפ סטארק. על השער מככב נער השעשועים/מוזה של לאגרפלד, שאת שמו אינני מצליחה אפילו להגות כראוי לכן אעדיף שאוותר מראש, ארוז בחליפה, אבל קילוף של המדבקה שעל השער יחשוף אותו ממש בלי כלום. (אם אתם רוצים להציץ לתמונות ההפקה שבפנים - לחצו כאן).