רגע של הארה

בשבוע שעבר הייתי חולה. מאוד. ומילא אם הייתי חולה, כמו ג'ורג' קלוני, במחלה לוהטת כמו מלריה, אבל לא. דווקא תקפה אותי מחלה של זקנות מעשנות בנות שמונים. ברונכיט. שלא תדעו.
בכל מקרה, בגלל כל השיעולים (הממש לא אסתטיים, אני חייבת לציין) לא שתיתי קפה בכלל משהו כמו שבוע. אחרי שהחלמתי, שמתי לב שמשהו טוב עובר על הפרצוף שלי. ניסיתי להיזכר אם התחלתי להשתמש במסיכה חדשה או אם החלפתי קרם, אבל אחרי ששללתי את כל האפשרויות, הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שכנראה ההתנזרות מקפה עשתה לי את זה! אז מעכשיו אני משתדלת להפחית עם הקפה. זה קשה, כי בדיוק קנינו מכונה חדשה, אבל מכמות של 4 כוסות ביום בערך, ירדתי לאחת. א-ח-ת. מה אני אגיד לכם, אני ממליצה לכולם להתחיל להרגיע עם הקפה, או לפחות עם החלב. זה הטיפול פנים הכי זול ויעיל שאי פעם תעניקו לעצמכם.
זה הזכיר לי את ספר שקראתי , "Skinny Bitch" (הראשון בסדרת ספרים מאוד מצליחה בנושא תזונה ודיאטה שמטיפה לטבעונות. בעיברית תרגמו אותו, באיחור של עשור בערך, ל"שווה בטירוף"). המחברות של הספר ממליצות לוותר לגמרי על קפה וסוכר ולעבור לשתות רק תה ירוק אורגני. בואו נגיד שאני עוד לא שם (וגם לא נראה לי שאי פעם אהיה. אני אוהבת קפה!), אבל גם ההפחתה עושה את שלה.

זאת המכונה החדשה שלנו :



זה הספר שמטיף לא לשתות קפה בכלל:


דרך אגב, בזמן ששכבתי על ערש דווי ופיללתי למותי, ליקטתי גם כמה מגזינים שיעבירו לי את הזמן, ואני חייבת לציין שממש חיבבתי את מארי קלייר האמריקאי. רואים בבירור את טביעת היד של נינה גרסייה (היה שם טור עצות של טים גאן וגם כתבת פרופיל נרחבת על הזוכה בעונה האחרונה של פרוג'קט ראנווי), אבל בלי שום קשר הוא היה כיפי. מצאה חן בעייני במיוחד כתבה שהסבירה איך להתמודד עם מצבים מביכים מול הז'קלין ליכטנשטניות של העולם (סליחה, נותנות שירותים בתחום הטיפוח). חוץ מעצות ברורות מאליהן ("כשאת מבקשת שעווה ברזילאית, קחי בחשבון שתצטרכי להוריד את התחתונים"), היו שם גם כמה ממש מועילות! לדוגמה, אם אתם עושים טיפול פנים או טיפול אחר ולא רוצים לקנות אחר כך את המוצרים שדוחפים לכם, הדבר הכי טוב להגיד הוא "תודה, אבל אני רוצה לראות קודם איך העור שלי יגיב לטיפול". גאוני, לא?!