כלא זה כל כך 2007

לינדזי לוהאן נשלחה היום ל-90 יום בכלא. אבל אני, כמו תמיד, מסתכלת על מה שחשוב באמת. לא, לא ה"חברה" הישראלית שמלווה אותה. יותר על הלק. ועכשיו גם אני תוהה מה באמת הקטע של ה- "FUCK U " על הציפורן ?!
עם כזה מניקור, אולי באמת לא הערכנו אותה מספיק

וחוץ מזה, תודו שלידנזי נראתה טוב בבית משפט. למרות השפתיים המסולקנות, למרות המסקרה המרוחה. בהצלחה בכלא, יהיו שם הרבה נשים, את יודעת.

היפסטריות ישראל היכונו

רשת אמריקן אפארל משיקה ליין חדש של לאקים לציפורניים, שיהיו ידידותיים יותר לסביבה ולמשתמשת (יש להם שם רשימה שלמה של חומרים מסוכנים שהם הוציאו מהלקים, לא בטוחה מה זה אומר). בכל מקרה, המחיר הוא 6 דולר, אז בואו רק נקווה שבארץ לא ידפקו על זה מחיר גבוה פי 10 ממה שהוא אמור לעלות אם פשוט היו ממירים את המחיר מדולרים לשקלים. צבעים חמודים, לא? נראה לי שזה יילך טוב עם גופיות רשת וחצאיות טריקו

baby chic

בניגוד לסורי וזהרה, המיני-פרחולות-לעתיד שנהנות לדפוק שמלה ועקבים בכל הזדמנות, שיילו מתלהבת בעיקר מכובעים, חליפות ועניבות. קולית, לא?



חוץ מזה, זוכרים שכתבתי על הלאק בגוון אפור צ'ינצ'ילי של אסי שיש לי? אז אתמול עשו על זה אייטם ב-who what wear:


אני כל כך שמחה שהיה לי אותו קודם (דרך אגב, לא הצלחתי להבין מה לילי אלן מחזיקה שם ביד? גרביים? של שאנל?)
שוב תודה ענקית לחברתי הטובה י', שמהממת היא מילה לא מספיק טובה בשביל לתאר אותה

הנוכחי שלי

לק בגוון אפור chinchilly


אני פשוט מאוהבת בו! ודרך אגב, אם אתן רוצות אותו וגם להתפנק על הדרך במניקור שווה, כנסו לסלון בצהלה.

לאק צהוב זה טוב?

היום החלטתי למרוח לאק צהוב שהיה אצלי משהו כמו כמעט שנה, ומעולם לא היה לי אומץ לשים אותו:


הלאק הוא של ESSIE, מספר 654 בצבע "shorty pants" .


אבל האמת היא שזה ממש לא משנה אם אני אוהבת אותו או לא, כי הוא מיועד לחברתי האהובה ליאת, והוא יגיע אליה ממש בקרוב.
אני חושבת שלי עדיין אין ממש דיעה מגובשת עליו... כאילו, הוא יפה. כשהוא על אחרות. (אבל לגמרי מתאים להופעה של הפט שופ בויז!)

O-M-G

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה, יודע שאני מעריצה גדולה של ליידי גאגא. אבל תסלחו לי, השער הזה הוא אחד המכוערים שראיתי בחיים שלי!

מה עוד? היום מתפרסמת ב"הארץ" כתבה שסוקרת את "מגיפת"מכוני המניקור-פדיקור בתל אביב. (יש הרבה כתבות כאלו לאחרונה, כולן מציינות את הסניף החדש של יוליה בדיזנגוף, אז אני בטוחה שזה לא מקרי).
זה משעשע בעייני שדווקא העיתון שבאופן מובהק מזוהה עם המעמד הגבוה בישראל, כותב תמיד מתוך אג'נדה אנטי-צרכית כזאת. בסוף מה שיוצא זאת כתבה שמתארת את כל מי שבאה למקומות האלו כאישה חסרת בטחון עצמי ("ברגע שמזכירים לאישה איבר בגופה, היא מיד שונאת אותו") או סתם מטורללת ואת המקום עצמו כמפעל מנוכר, ספק בסיס צבאי, ספק בית זונות ("העובדות שקופות.. באחדים מהם מנהלת המקום אינה מעין מאדאם שמפנה ל"בנות" לקוחות).
אז בסדר, אני יכולה להבין מאיפה הגישה הזאת נובעת, אבל בכל זאת, אני לא חושבת שצריך ואפשר לאנוס אותה על כל עניין. אז נכון שהמקומות האלו תופסים לאט לאט את מקומה של הפדיקוריסטית "של פעם עם הגיגית", אבל מכאן ועד לתאר אותם כסוג של 'מקדונלדס' הדרך עוד רחוקה. מכוני הספא הם כולם עסקים מקומיים שהוקמו על ידי נשים, הם לא איזו רשת מיובאת מסיאטל. אני חושבת שפשוט הזמנים משתנים, וטיפולים קוסמטיים הפכו למשהו נגיש יותר, לא למשהו שעושים בשוש-שו באיזה חדררון אחורי.
זהו, עד כאן חפרתי. חג שמח!