וזה לא שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לקנות קרדיגן בזארה, כן? אפילו הלכתי איתה לחנות הגדולה שלהם באקספורד סטריט אבל היא לא מצאה שם שום דבר שמצא חן בעיניה. בעקשנות ראויה להערכה היא החליטה שהיא רוצה רק את הקרדיגן שלי.
מצד שני, אולי אני לא נותנת לה מספיק קרדיט. אני ממש אהבתי את הקרדיגן שלי (הוא מאוד חמוד ופרקטי. וגם הכי התלהבתי מעצמי אחרי שראיתי שגם לקיארה יש אחד כזה) ועם המוקסינים מצד שני... לא יודעת. הם נראו ממש מתאימים כשהלכתי איתם בלונדון אבל פה בארץ אני אף פעם לא מוצאת את הזמן הראוי ללכת איתם. מה אתם חושבים?
זה הקרדיגן האבוד:
