כפרה על קייט מוס

אימא'לה. התחלתי השבוע קורס GMAT ולמרות שהשיעור הראשון היה הרבה פחות מאיים ממה שתיארתי לעצמי, אני עדיין בשלב הדחקת העובדה שאני אמורה ללמוד גם בבית ולפתור תרגילים בכל רגע פנוי שיש. הבעיה עם המבחן הזה היא שעושים אותו על מחשב, ולכן גם את כל התרגילים אמורים לפתור בלומדה על המחשב, וכשאני מנסה ומתיישבת מול הלפטופ שלי... נו, אני מיד מתחליה לגלוש את מחוזות אחרים.
כמו למשל אל מלון הריץ בפריז, שם קייט מוס השיקה אתמול את קו תיקי היד שלה בשיתוף המותג Longchamp. התיקים נראים מהממים, מותר לי לחלום על אחד? מתנה אחרי שאני אקבל 49 בחלק הכמותי? פחחחח.







הסרטון ממסיבת ההשקה. קצת מצחיק:




לינק ליום שבת: ג'יי.די סאלינג'ר מת, , ולורן קונרד ממליצה על רשימת הקריאה שלה.

לא מבריק

שימו לב לפטנט החדש הזה - לאק לציפורניים שהוא מאט לחלוטין! קארן או, הסולנית של ה"יה יה יז" מובילה את הקמפיין של החברה הזאת, knock out cosmetics מה שרק גרם לי לחבבב אותה יותר.


דרך אגב, ללינק המהמם הזה הגעתי דרך הבלוג bounjour it's jinah!, שנקרא על ידי חברתי הטובה ליאת באדיקות ומומלץ מאוד. היא כמובן גם זאת ששלחה לי את הלינק הזה, כי אני כל כך מתעצלת לעדכן בזמן האחרון שזה פשוט נורא. דרך אגב, הג'ינה הזאת כותבת שם שיש לה אובססיה מטורפת ללקים, והיא חושבת שהשריטה הזאת באה לה מ"the hills"'', והאמת היא שאני לא יכולה להסכים יותר!! מי שרואה יודע על מה אני מדברת...
נכון יש ללורן את התנועה הזאת שבה היא תמיד שמה את האצבע על הלחי כשהיא מקשיבה למישהו, ואז פותחת ממש את העיניים?! בקיצור, פתאום שמתי לב שהתחלתי לעשות את זה גם בלי להרגיש!

ברונטיות נהנות יותר?

מבחינתי, דה הילס בלי LC זה כמו המבורגר בלי קציצה - סתם פחמימות ריקות. ועל אותו משקל, אל.סי בלי בלונד זה כמו בזוקה בלי עתידות! העונה החמישיתהייתה גם ככה צולעת, ועכשיו כשהביאו את קירסטין קאוולרי הזאת להחליף את לורן קונרד, אני ממש לא בטוחה שאמשיך לראות את התוכנית הזאת! בעצם, על מי אני עובדת? ברור שאני אמשיך לראות את התוכנית הזאת, אני רק לא אשמיע קולות של הנאה.

נ.ב - אני מסתכלת על התמונה הזאת וכל מה שאני חושבת עליו זה כמה חודשים לא הייתי במספרה. הפריזורה זועקת לעזרה ואיש לא שומע...

הסגול של הקיץ

תראו מה זה, כשמארקס פוסק משהו - כולם מתיישרים לפיו. ;)
רק לפני שבוע הוא כתב על הסגול-ורוד של הקיץ, ועכשיו אני רואה שגם ב'טין ווג' השתמשו בו. אני יודעת שזה לא נראה ככה על המחשב, אבל במציאות הצבע הזה ממש זוהר, כמו טוש הדגשה. צבע חמישי, מה שנקרא. חפשו אותו בחנויות ותסתכלו. (אני יודעת שאמרתי שאפסיק לקרוא את העיתון הזה, אבל העברתי את המנוי לאחותי הקטנה אז אני לא יכולה שלא להסתכל!!).

חוץ מזה, בתוך הגיליון של החודש יש הפתעה: הפרק הראשון מתוך הספר של לורן קונרד! אז טוב, זה לא שציפיתי לדוסטויבסקי... אבל בכל זאת, יש גבול. מצד שני, אולי שאר הספר לא מביך כמו הפרק הראשון, מי יודע. (בשביל לקרוא את הפרק הראשון - לחצו כאן). מה שכן, רואים שיש לה הומור עצמי וזה מה שחשוב באמת. אני בשוק שלא שמו אותה על השער. סלינה גומז, ברצינות?!