חוץ מזה, ביום שבו מתפרסם פוסט אורח שלי בבלוג של ערוץ 8 (ליאת, אין כמוך!), אני לא יכולה לסבול את העובדה שאנשים חדשים ייכנסו לבלוג שלי וישר ייראו שחור בעיניים, נכון?
אז החלטתי לעודד את עצמי, ואולי גם אתכם, עם סיפור מרגש ומעורר השראה. סיפור על גדולתה של הרוח האנושית, על דבקות במטרה, של ניצחון הטוב על הרע והוכחה שלפעמים דברים טובים כן מגיעים לאנשים טובים. זה הסיפור על חברתי ש' ועל איך היא פגשה את האלקסה שלה.
תמונה: אלקסה על כיסא בבית קפה בבוגרשוב
מעשה שהיה כך היה: ש' התאהבה כבר מזמן בתיק הנחשק והחליטה שהוא צריך להיות שלה. היא חפרה באובסס באיביי בכל דקה פנויה, אך אבוי - התיק יקר - ומהג'וב שלה במשרד פרסום היא עדיין לא התעשרה.
אבל יום אחד, היא נכנסה לebay הבריטי, וראתה שם אותו. עכשיו לפני שאני ממשיכה, אציין את העובדה שבאתר הבריטי, בניגוד לאמריקאי, המוכרים צריכים להציג קבלה של המוצר, כדי להוכיח שהוא מקורי.
בקיצור, ש' ראתה שם את התיק, והאנגליה הקרירה שמכרה אותו כתבה שהיא החליטה למכור אותו כי היא קיבלה אותו במתנה מהאקס שלה, וכנראה שזה היה אקס מנוול במיוחד (למרות שאני עדיין לא מבינה איך זה יכול להיות אם הוא קנה לה את התיק!) כי היא לא רוצה שום קשר איתו או עם המתנות שלו. אז היא מוכרת.
המכרז על התיק התחיל והשתיים אפילו התחילו להתכתב ביניהן, אבל פתאום היא שמה לב שהתיק הוסר מהאתר. היא שאלה את האנגלייה במייל מה קרה והיא ענתה ל שאיביי החליטו להוריד את המכירה שלה כי אין לה קבלה (היא הרי קיבלה אותו במתנה) ואין מצב שהיא מתקשרת לאקס המרשע ואומרת "מאמי, אפשר את הקבלה של האלקסה, אני רוצה להיפטר ממנו".
בקיצור, אחרי דין ודברים, התכתבויות ומשא ומתן קשוח שסביר להניח שאני בחיים לא הייתי מצליחה לנהל, ש' סגרה איתה מחיר מיוחד (רמז: הוא נמוך) ועכשיו יש לה תיק חדש ליום ההולדת.
אז מה למדנו מהסיפור מעורר ההשראה הזה? אולי שהסבל של האחד יכול להיות האושר של האחר. אה, רגע, זה לא נשמע טוב. אז אולי שההתמדה משתלמת. או משהו כזה.
אז החלטתי לעודד את עצמי, ואולי גם אתכם, עם סיפור מרגש ומעורר השראה. סיפור על גדולתה של הרוח האנושית, על דבקות במטרה, של ניצחון הטוב על הרע והוכחה שלפעמים דברים טובים כן מגיעים לאנשים טובים. זה הסיפור על חברתי ש' ועל איך היא פגשה את האלקסה שלה.
תמונה: אלקסה על כיסא בבית קפה בבוגרשוב מעשה שהיה כך היה: ש' התאהבה כבר מזמן בתיק הנחשק והחליטה שהוא צריך להיות שלה. היא חפרה באובסס באיביי בכל דקה פנויה, אך אבוי - התיק יקר - ומהג'וב שלה במשרד פרסום היא עדיין לא התעשרה.
אבל יום אחד, היא נכנסה לebay הבריטי, וראתה שם אותו. עכשיו לפני שאני ממשיכה, אציין את העובדה שבאתר הבריטי, בניגוד לאמריקאי, המוכרים צריכים להציג קבלה של המוצר, כדי להוכיח שהוא מקורי.
בקיצור, ש' ראתה שם את התיק, והאנגליה הקרירה שמכרה אותו כתבה שהיא החליטה למכור אותו כי היא קיבלה אותו במתנה מהאקס שלה, וכנראה שזה היה אקס מנוול במיוחד (למרות שאני עדיין לא מבינה איך זה יכול להיות אם הוא קנה לה את התיק!) כי היא לא רוצה שום קשר איתו או עם המתנות שלו. אז היא מוכרת.
המכרז על התיק התחיל והשתיים אפילו התחילו להתכתב ביניהן, אבל פתאום היא שמה לב שהתיק הוסר מהאתר. היא שאלה את האנגלייה במייל מה קרה והיא ענתה ל שאיביי החליטו להוריד את המכירה שלה כי אין לה קבלה (היא הרי קיבלה אותו במתנה) ואין מצב שהיא מתקשרת לאקס המרשע ואומרת "מאמי, אפשר את הקבלה של האלקסה, אני רוצה להיפטר ממנו".
בקיצור, אחרי דין ודברים, התכתבויות ומשא ומתן קשוח שסביר להניח שאני בחיים לא הייתי מצליחה לנהל, ש' סגרה איתה מחיר מיוחד (רמז: הוא נמוך) ועכשיו יש לה תיק חדש ליום ההולדת.
אז מה למדנו מהסיפור מעורר ההשראה הזה? אולי שהסבל של האחד יכול להיות האושר של האחר. אה, רגע, זה לא נשמע טוב. אז אולי שההתמדה משתלמת. או משהו כזה.
